הקורבן האמיתי לפי התנ"ך

מאמר מאת: The_Light_Of_Truth1111

יום הכיפורים

מי מאיתנו לא שמע על המיתוס המפורסם שלפיו אנו חייבים לצום ביום הכיפורים על מנת לכפר על חטאינו?

כולנו.. אך לא זוהי האמת!

האמת היא שהצום ביום הכיפורים בימי המשכן ובית המקדש ולא ביום הכיפורים של ימינו אנו, שימש אך ורק כאות הזדהות עם הקרבת הקורבן וסימל באופן פיזי על הבעת חרטה עמוקה עקב אותם החטאים (וגם בימינו אנו אנו חוטאים באופן יום יומי!)

אז לפיכך אנו למדים שצום איננו מכפר על החטאים אלא רק שימש כאות הזדהות עם הקורבן או סמל להבעת חרטה על אותם החטאים באופן פיזי.

מה כן מכפר?

הדבר היחידי שמכפר על החטא הוא אך ורק דבר אחד — דם!

רק הקרבת נפש מכפרת על חטאים!

ויקרא ט':ז' :  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קְרַב אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת-חַטָּאתְךָ וְאֶת-עֹלָתֶךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ, וּבְעַד הָעָם; וַעֲשֵׂה אֶת-קָרְבַּן הָעָם, וְכַפֵּר בַּעֲדָם, כַּאֲשֶׁר, צִוָּה יְהוָה.

ופסוק נוסף שמוכיח זאת נמצא בספר ויקרא י"ז:י"א : וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם:

מיהו הקורבן?

הקורבן בבית המקדש היה שה קטן ותמים, ורק הכהן הגדול שהיה חייב להיות מטוהר ממחשבות רעות וממעשים רעים היה רשאי להקריבו.

תמים = מושלם!

זאת אומרת שאותו שה (פר/גור כבשים/טלה/שור וכו') היה צריך להיות ללא כל פגם (ללא שריטות וללא פגיעות גופניות אחרות) ואך ורק בשל היותו תמים (מושלם) – דמו היה קביל לכפרת חטאיהם של כל העם!

ה"בעיה"

אך בעצם הייתה "בעיה", מפני שהקרבת קורבנו של השה לא באמת כיפרה על החטאים באופן רוחני אלא רק באופן סמלי בלבד!

זו לא באמת הייתה כפרת חטאים אלא רק הדמייה סמלית פיזית למציאות הרוחנית בשמיים ועל כך התבססה לה בעצם כל תורת משה — על תבנית סמלית פיזית למציאות הרוחנית בשמיים!

שמות כ"ה:

9 כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃

40 וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃

עברים ח':

5 וּמְכַהֲנִים לִדְמוּת וְצֵל הַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמָיִם כַּאֲשֶׁר צֻוָּה משֶׁה בְּבֹאוֹ לְהָקִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן כִּי־אָמַר אֵלָיו רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֹּל בְּתַבְנִיתוֹ אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר׃

כמו שתורת משה הייתה תבנית סמלית פיזית למציאות הרוחנית בשמיים ובשל כך לאחר יום הכיפורים ואפילו לאחר הקרבת הקורבן, החטא עדיין היה קיים והיה צורך להקריב קורבנות כל שנה כל פעם מחדש!

אנשים לא היו נקיים רוחנית מהחטאים שלהם ובשל כך היו חייבים כל שנה ושנה לקיים את טקס הקרבת הקורבנות לכפרת החטאים המקודש בבית המקדש, מפני שאותו קורבן היה רק סמל פיזי לכיפור החטאים ולא כיפר באמת על החטא.

הוא לא כיפר על החטא באופן רוחני, וכיפור חטאים אמיתי הוא דבר רוחני וטקס הקרבת הקורבנות בבית המקדש היה טקס סמלי פיזי בלבד! הוא הכיל תבנית סמלית פיזית להדמיית העולם הרוחני.

הפיתרון

ובשל כך משהו היה חייב להעשות על מנת להפסיק את הגלגל ולמנוע את הקרבת הקורבן כל שנה מחדש בבית המקדש ולהפסיק את גלגל החטא המתגלגל כירושה מאותו הרגע שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת עד לימי בית המקדש! (ועד לימינו אנו) ובשל כך היה חייב קורבן מושלם. קורבן שדמו מסוגל לכפר על חטאי האנושות (מבחינה רוחנית) לנצח! ואפשר לראות בבירור במה אלוהים לא חפץ ובמה הוא כן חפץ

לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, "לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה שָׂבַעְתִּי עֹלֹות אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי׃" – ישעיה א 11

ולעומת זאת, במה אלוהים כן חפץ?

"זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ *אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי* עֹולָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ׃" – תהלים מ 7

"לָכֵן בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָעוֹלָם הוּא אוֹמֵר: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ, *גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִי*;" – אל העברים י':5

"יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, *בְּךָ חָפַצְתִּי*" – מרקוס א 11

הבנתם? בורא עולם לא חפץ בזבחים ומנחות אלא במי הוא חפץ ואת מי הוא אוהב? את בנו! אהובו אשר בו הוא חפץ! ומי הוא בנו אהובו? אתם תגלו!

הקורבן המושלם והנצחי

אם חיה תמימה יכולה לכפר על חטא כל העם (אך באופן סמלי פיזי בלבד ולא באמת בתור כפרה רוחנית אז תארו לעצמכם האם קורבן אדם-אלוהים תמים (מושלם שלא חטא מימיו) יכול לכפר על חטאי האנושות באופן רוחני הנמשך לנצח? התשובה היא בהחלט כן!

עקדת יצחק היא דוגמא טובה לכך.

בראשית פרק כ"ב :

ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.  ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.  י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.  יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.  יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.

יש כאן משהו מאוד מעניין אז בואו נבחן את זה – אברהם אומר "אלהים יראה לו את השה לעולה", וזו נבואה שאמנם נראה כי התגשמה בפסוק י"ג אך בתורה קיימות גם נבואות כפולות!

ויכול להיות שמדובר בפסוק ח על שה עתידי ביותר אפילו אחרי תקופת אברהם ואפילו אחרי כל תקופת התורה ותקופת הנביאים ותקופת הכתובים!

מפני שעובדה שעדיין בבית במקדש השני שהיה לאחר תקופת התורה נביאים כתובים עדיין הקריבו קורבנות אז זה אומר שהנבואה עדיין לא התגשמה!

שה תמים כדמות אדם בדיוק כמו יצחק שעמד להיות קורבן, כך יהיה השה בדמות האדם שיכפר על כל חטאי האנושות מפני שהוא יהיה מושלם ללא חטא!

ונבואה נוספת ומאוד חזקה על קורבן האדם המושלם והנצחי נמצאת לה בישעיהו פרק נ"ג בפסוק ו ובפסוק ז : ו כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֺן כֻּלָּנוּ.  ז נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה, וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה; וְלֹא יִפְתַּח, פִּיו. 

שימו לב למשהו מאוד חשוב שכתוב בפסוק ו': "ויהוה הפגיע בו את עון כולנו"!

זאת אומרת שאם דם של חיה תמימה מכפר באופן זמני, אז דם של אדם תמים (מושלם, ללא חטא) אמור לכפר באופן נצחי!

ושימו לב מה כתוב בפסוק ז "כשה לטבח יובל"! זאת אומרת איך יהוה מפגיע בו את עון כלנו? דרך קורבן! הוא מובל להקרבה כמו שה!

ופסוק ח אומר לנו : ח "מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת-דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ:  כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ." 

כתוב כי הוא נעצר ונשפט ושהוא נגזר מארץ חיים פירושו שהוא נהרג! כמו שה! על מנת לכפר על עון כלנו!

ט וַיִּתֵּן אֶת-רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת-עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא-חָמָס עָשָׂה, וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.

נאמר בפסוק ט בפירוש לא חמס עשה ולא מרמה בפיו פירוש הדברים הם שהוא לא ביצע מעשים רעים ושהוא הוא לא רימה אף אחד בחייו!

י וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ, הֶחֱלִי–אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח.

פסוק יוֹד אומר לנו דבר מעניין — אם תשים אשם בנפשו – יראה זרע יאריך ימים.

זאת אומרת שהוא כן מכפר על החטא והאשמה של בני האדם ואם תראו אותו בתור קורבן אָשָׁם (קורבן אשר לוקח על עצמו את כל האשמה) אז תחתמו לחיי נצח בגן העדן מפני שהחטאים שלכם התנקו רוחנית ותהיו חלק מזרעו!

ובשל כך כמו שציינתי תחתמו לחיי נצח דרך קורבן הכפרה הנצחי והמושלם שלו מפני שדם שה החיה כיפר רק באופן סמלי פיזי (לא כפרת רוחנית אמיתית) ודם שה האדם המושלם (המשיח) מכפר על המאמין בקורבן השה באופן נצחי! ורוחני! (ואותו קורבן השה יאריך ימים אחרי מותו, כלומר יקום לתחייה, ויחיה לנצח… וזרעו (כל מאמיניו) יחיו גם הם לנצח!)

והנה עוד הוכחות בהמשך פרק נ"ג ליכולתו של שה האדם התמים והנצחי לכפר על האדם :

יא מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה יִשְׂבָּע–בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי, לָרַבִּים; וַעֲוֺנֹתָם, הוּא יִסְבֹּל.  יב לָכֵן אֲחַלֶּק-לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת-עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְאֶת-פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא-רַבִּים נָשָׂא, וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ. 

מיהו קורבן האדם התמים והנצחי?

בואו נסתכל על תהילים כ"ב : יב  אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה:    כִּי-אֵין עוֹזֵר.

יג  סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים;    אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי.

יד  פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם;    אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג.

טו  כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי–    וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי:

הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג;    נָמֵס, בְּתוֹךְ מֵעָי.

טז  יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי;    וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.

יז  כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים:    עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי.

(בגירסאות קדומות יותר, כתוב — כארו/כרו ידיי ורגליי).

יח  אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי;    הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי.

יט  יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.

כ  וְאַתָּה יְהוָה, אַל-תִּרְחָק;    אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

מדובר כאן על אדם שנשפט וסובל סבל איום ביותר – פסוק ט"ז – "ולעפר מות תשפתני",

קהל גדול צעק אליו — פסוק יד : פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג.

חילקו את בגדיו — יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפעלו גורל.

הוא היה חלש פיזית וצמא בזמן גזר-הדין — פסוק ט"ז – "יבש כחרש כוחי ולשוני מודבק מלקוחי"

כיתרו אותו מסביב ושמו עליו כתר (משחק מילים) — פסוק י"ג : "אבירי בשן כתרוני"

הוא מת בצליבה — פסוק י"ז : "כארי (כרו) ידיי ורגליי"

אוקיי בואו נסכם — הקורבן נלקח למשפט וקהל גדול פצה עליו את פיו כמו אריה טורף ושואג וכיתרו אותו בכתר וחילקו את בגדיו והוא היה חלש פיזית וצמא והוא מת בצליבה.

בואו נסתכל על הברית החדשה ביוחנן י"ט פסוק 5: וְיֵשׁוּעַ יָצָא הַחוּץ וְעָלָיו עֲטֶרֶת הַקֹּצִים

זוכרים שבתהילים כ"ב שמו על הנשפט כתר? והנה ביוחנן י"ט כתוב "וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקוצים" — עטרת (כתר), וגם בפסוק שלפניו בפסוק ב':

"וַיְשָׂרֲגוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עֲטֶרֶת קֹצִים וַיָּשִׁימוּ עַל רֹאשׁוֹ וַיַּעֲטֻהוּ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן"

וכאן מתגשמת לה עוד נבואה מפסוק י"ג :

"אבירי בשן כתרוני".

 בואו נסתכל עוד ביוחנן פרק יט פסוק ו':

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאֻהוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרֲתִים וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קָחֻהוּ אַתֶּם וְהַצְלִיבֻהוּ כִּי אָנֹכִי לֹא מָצָאתִי בוֹ אָשְׁמָה"

והנה אם אנו מסתכלים גם בפסוק, אנו מוציאים עוד נבואה שהתגשמה לה מישעיהו נ"ג:

"על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו."

בואו נמשיך להסתכל עוד בפרק י"ט ובפסוק ט' ביוחנן: "וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ מֵאַיִן אָתָּה וְלֹא־הֱשִׁיבוֹ יֵשׁוּעַ דָּבָר"

ובכך מתגשמת לה עוד נבואה נוספת מספר ישעיהו פרק נ"ג פסוקים ז'-ח':

ז "…וְלֹא יִפְתַּח, פִּיו.  ח מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח…"

ונבואה נוספת מספר תהילים פרק כ"ב פסוק י"ז מתגשמת גם היא:

יז  "כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים:  עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי…"

בואו נסתכל בברית החדשה בספר יוחנן פרק י"ט פסוק י"ח: "וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁמָּה וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עִמּוֹ מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וְיֵשׁוּעַ בַּתָּוֶךְ"

ועוד נבואה מספר תהילים פרק כ"ב מתגשמת לה: יט יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם; וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל

בואו נסתכל בברית החדשה בספר יוחנן בפרק י"ט בפסוקים כ"ג וכ"ד:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־יֵשׁוּעַ וַיִּקְחוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיְחַלְקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים חֵלֶק לְאִישׁ וְגַם אֶת־כֻּתָּנְתּוֹ וְהַכֻּתֹּנֶת לֹא־הָיְתָה תְפוּרָה כִּי אִם־מַעֲשֵֹה אֹרֵג מִפִּיהָ וְעַד־קָצֶהָ׃ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו אַל־נָא נִקְרָעֶהָ לִקְרָעִים כִּי־נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִהְיֶה לְמַלּאת דְּבַר הַכָּתוּב יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל וַיַּעֲשׂוֹּ־כֵן אַנְשֵׁי הַצָּבָא

ונבואה נוספת מתגשמת לה בברית החדשה וגם היא מספר תהילים פרק כ"ב פסוק ט"ז:

וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי

בואו נציץ פעם נוספת בברית החדשה בספר יוחנן בפרק י"ט בפסוק כ"ח: "וַיְהִי מֵאַחֲרֵי־כֵן כַּאֲשֶׁר יָדַע יֵשׁוּעַ כִּי כְבָר נַעֲשָׂה הַכֹּל לְמַעַן יִמָּלֵא הַכָּתוּב כֻּלּוֹ אָמַר צָמֵאתִי.."

ונבואה נוספת נמצאת לה בספר תהילים פרק ס"ט פסוק כ"ב:

כב וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ; וְלִצְמָאִי, יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.

בואו נסתכל בברית החדשה בספר יוחנן בפרק י"ט בפסוקים כ"ט-ל':

וְשָׁם־כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ וַיִּטְבְּלוּ סְפוֹג בַּחֹמֶץ וַיָּשִׂימוּ עַל־אֵזוֹב וַיַּקְרִיבוּ אֶל־פִּיו׃ וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַחֹמֶץ וַיֹּאמֶר כֻּלָּה וַיֵּט אֶת־רֹאשׁוֹ וַתֵּצֵא רוּחוֹ

כפי שאתם יכולים לראות – האדון ישוע המשיח הגשים את כל הנבואות עליו מהתנ"ך בברית החדשה!

והנה ההוכחה מהברית החדשה מספר לוקס פרק כ"ד פסוק מ"ד עד פסוק מ"ח:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת משֶׁה  וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים

אָז פָּתַח אֶת־לִבָּם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי

וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם וְאַתֶּם עֵדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִםעַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם

מה אנו מבינים מהפסוקים הללו?

גם תורת משה וגם הנביאים וגם הכתובים כתבו על האדון ישוע המשיח.

כתוב גם שנגזר על המשיח עינוי ושהוא יקום ביום השלישי:

תהילים ט"ז פסוק י': כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃

תהילים פרק קי"ח פסוקים י"ז-י"ח:   לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה;    וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ.

 יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ;    וְלַמָּוֶת, לֹא נְתָנָנִי.

שמתם לב מה כתוב בסוף? ולמוות לא נתנני! זאת אומרת שישוע קם מן המתים! והוא קם ביום השלישי! כפי שכתוב בברית החדשה בספר יוחנן פרק י"ט פסוקים מ"א ומ"ב : וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב הָיָה גָן וּבַגָּן קֶבֶר חָדָשׁ  אֲשֶׁר לֹא־הֻנַּח בּוֹ מֵת עַד־הֵנָּה

שָׁם שָׂמוּ אֶת־יֵשׁוּעַ כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב

שימו לב כי כתוב "וערב שבת היה ליהודים" וכתוצאה מכך נשאלת לה השאלה – מדוע כתוב וערב שבת היה ליהודים? למה רק ליהודים? מפני שבאותו יום הצליבה היה הוא יום חג הפסח ואותו יום היה יום רביעי, ויום חג גם נקרא "שבת", ולאחר מכן האדון ישוע המשיח קם הפעם באמת ביום השבת וכתוצאה מכך אלו שלושה ימים!

הושע פרק ו' פסוקים א'-ב':

1 לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃

2 יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם(יומיים), בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃

הברית החדשה – ספר יוחנן פרק כה פסוק א'

וַיְהִי בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר בְּעוֹד חשֶׁךְ וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל־הַקָּבֶר וַתֵּרֶא וְהִנֵּה־הָאֶבֶן מוּסָרָה מֵעַל הַקָּבֶר

שימו לב לכתוב בסוף הפסוק – האבן הוסרה – האדון ישוע המשיח קם!

ואחרי שהבהרנו את שני הפסוקים הללו בואו נעבור לפסוק השלישי שאומר:

וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם  החֵל מִירוּשָׁלָיִם :

פירוש הכתוב בפסוק הוא שהנה הוא הושיע את עמו בדמו! בשמו תתקיים חזרה בתשובה לאלוהים וסליחת חטאים פירוש הדבר הוא שכל המאמין בו יקבל סליחת חטאים ויחזור בתשובה אמיתית! בכל העמים! המילה גוי = עם! החל מירושלים ועד לעולם כולו! כל המאמין בו יוושע כל המאמין בו יקבל סליחת חטאים! כל המאמין בו יחיה לנצח!

הפסוק הרביעי:

וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם

הפסוק הרביעי מתכוון לרוח הקודש — הרוח שנכנסת לגופו של כל המאמין בישוע המשיח ומאמין בכך שהוא כיפר על חטאיו (של אותו מאמין) על הצלב ושישוע המשיח קם מן המתים ביום השלישי! ואיפה כתוב על רוח הקודש בתנ"ך?

בואו נסתכל בבראשית פרק א פסוק ב :

וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם

רוח הקודש היא רוח אלהים.

בואו נסתכל בברית החדשה באל הרומים ח פסוק י"ד : כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה

בואו נסתכל על הפסוק שבא מיד אחריו – פסוק ט"ו כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־ קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים  אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ

ובכן זו היא ההוכחה – כתוב בפסוק ט"ו שקיבלנו את רוח האלהים.

ואיך אנו יכולים לקבל את הרוח של הבורא? מי אנו שנקבל אותה?

ובכן כאשר אנו מאמינים בישוע ובקורבנו, אנו מקבלים את רוח אלהים רוח הקודש! ושימו לב מה כתוב בפסוק י"ד : כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה

זאת אומרת שברגע שאנו מקבלים את רוח הקודש אנו נהפכים להיות בנים לבורא!

ושימו לב מה כתוב בפסוק ט"ו : כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־ קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים  אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ :

איזה מדהים! בזכות קבלת רוח הקודש על ידי האמונה באדון ישוע המשיח, אנו יכולים לקרוא לבורא עולם אבא אבינו! ואנחנו נהפכים להיות בניו!

סיכום:

1. צום ביום הכיפורים ובכלליותו לא נועד לכפר על חטאים אלא רק לשמש כאות הזדהות עם הקורבן בבית המקדש והבעת חרטה באופן סמלי פיזי.
2. הדבר היחידי שמכפר על חטא הוא אך ורק דם! ובשל כך היו מקריבים קורבנות בבית המקדש אך הבעיה הייתה שדמם לא היה מסוגל באמת לכפר על החטא באופן רוחני אמיתי אלא טקס הקרבת הקורבנות בבית המקדש שימש אך ורק לתבנית סמלית פיזית שלא באמת מכפרת על החטא באופן רוחני אמיתי!
3. ובשל כך היה חייב כפרת חטאים רוחנית אמיתית! ולא באופן סמלי פיזי, על מנת למנוע את גלגל החטא המתגלגל כירושה מעץ הדעת ועד ימינו אנו, ובשל כך בורא עולם שלח את בנו האדון ישוע המשיח לכפר על כל חטאי האנושות באופן רוחני אמיתי! והרבה נבואות בתנ"ך הצביעו עליו בתור שה האלהים המושלם! אשר ביכולתו לספק לאנושות כפרת חטאים רוחנית אמיתית!
4. אך יש תנאי אחד בלבד למתנת החסד מאת הבורא לכפרת כל החטאים שלנו, והוא? האמונה באדון ישוע המשיח השה המושלם! הקורבן המושלם שכיפר עלינו באופן רוחני וזו היא כפרת החטאים האמיתית! ואם נאמין בו בתור קורבן אשם ( קורבן אשר לוקח על עצמו את כל האשמה) כפי שכתוב בספר ישעיהו נ"ג ונקבל את רוח הקודש ונחתם לחיי נצח!

אפסים א':13

וַאֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם שְׁתוּלִים בּוֹ אַחֲרֵי שָׁמְעֲכֶם דְּבַר הָאֱמֶת אֶת־בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם וַאֲשֶׁר בּוֹ כְּשֶׁהֶאֱמַנְתֶּם גַּם־נֶחְתַּמְתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃

כל השבח לאלהים ולכתבי הקודש שלו, ותודה על ששלח לי את תלמידו ולרי בס לשמש לי כמורה לאורך כל תקופת האמונה שלי באדון ישוע המשיח מלפני שלושה חודשים ועד היום ותודה לולרי בס על שעזר לי בכתיבת המאמר הזה הרבה מילים בו נכתבו בעזרתו ובהשראתו ותודה לאדון ישוע המשיח על מתנת רוח הקדש שהעניק לנו בדמו על הצלב איתה כל החכמה והכבוד להיקרא בנים לאלהים, תודה לבן לאב ולרוח הקודש שלוש הוויות שהינם אחד, יהוה אחד.