דיבור בלשונות

מה זה "לדבר בלשונות"?

כל מי שיודע לדבר בשפות שונות, הוא נקרא "מדבר בלשונות", אך באופן על-טבעי מי שדאז בתקופת השליחים דיבר בלשונות – דיבר בשפה שלא היתה ידועה לו ושמעולם לא דיבר אותה, כלומר לא למד את השפה.

האם זה היה משהו כמו "שפה מיוחדת של מלאכים"? כנראה שלא!

שהרי כתוב שבני אדם ומלאכים מדברים את אותה שפה

״אם בלשונות אנשים ומלאכים אדבר״

וגם לאורך התנ"ך מוזכרים מלאכים שמדברים עם בני אדם, הגיוני שהמלאכים דיברו עם בני האדם בשפתם של בני האדם, אחרת הם לא היו מבינים את מה שהמלאך אומר להם.

האיזכור הראשון של דיבור בלשונות בכתובים:

1 וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת נֶאֶסְפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד

2 וַיְהִי קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם פִּתְאֹם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר הֵם ישְׁבִים בּוֹ

3 וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת מִתְפָּרְדוֹת בְּמַרְאֵה אֵשׁ וַתָּנוּחַ אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם

4 וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְסַפֵּר

5 וּבִירוּשָׁלַיִם שָׁכְנוּ יְהוּדִים יִרְאֵי אֱלֹהִים מִבֵּין כָּל־גּוֹי אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם

6 וַיְהִי בִּהְיוֹת קוֹל הָרַעַשׁ הַהוּא וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיִּהְיוּ נְבֻכִים כִּי כָל־אִישׁ שֹׁמֵעַ אֹתָם מְדַבְּרִים כִּשְֹפַת אַרְצוֹ

7 וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה הַמְדַבְּרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא כֻלָּם בְּנֵי הַגָּלִיל הֵמָּה

8 וְאֵיךְ שֹׁמְעִים אֲנַחְנוּ אֹתָם אִישׁ כִּשְֹפַת־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ

9 פַּרְתִּיִּים וּמָדִים וְעֵילָמִים וְישְׁבֵי אֲרַם נַהֲרָיִם יְהוּדָה וְקַפּוֹדְקִיָּה פָּנְטוֹס וְאַסְיָא

10 פְּרוּגְיָא וּפַמְפּוּלְיָא מִצְרַיִם וְחֶבֶל לוּב אֲשֶׁר עַל־יַד קוּרִינִי וְהַבָּאִים מֵרוֹמִי יְהוּדִים וְגֵרִים

11 כְּרֵתִים וְעַרְבִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשֹׁנוֹתֵינוּ גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים

(מעשי השליחים ב')

מכאן אנו לומדים ש"דיבור בלשונות" – הכוונה היא לשפות קיימות של העמים השונים, ולא "שפה סודית של מלאכים" כפי שאנשים מסויימים טוענים ומלמדים.

את השפות השונות אלוהים ברא כבר בפרק י״א בספר בראשית בסיפור מגדל בבל, ואם היתה "שפה מיוחדת של מלאכים" אז היה צריך להיות לה שורש ותחביר!

רוב האנשים שטוענים ל"דיבור בלשונות" הם מקשקשים מילים בלי שורש ובלי תחביר, כך שזה בהחלט לא שפה מסויימת…

יותר נכון לומר – ככה מורכבים לחשים שהם כשפים!

טיעון בו לעתים משתמשים אנשים שמאמינים ב"שפה מיוחדת של מלאכים" זה הטיעון הבא:

2 אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ.

3 אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ –

4 אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן.

(השנייה אל הקורינתים י"ב)

"אסור לאדם למללן".

ובכן, מדובר בתרגום המודרני שהוא תרגום לקוי והרבה פסוקים בו לא תורגמו נכון, משום שתורגמו מגירסאות משובשות אחרות.

התרגום היותר אמין והרבה יותר קרוב למקור ביוונית, הוא תרגום דליטש, בו כתוב כך:

4 הֹעֲלָה אֶל־הַפַּרְדֵּס וַיִּשְׁמַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים אֲשֶׁר נִמְנָע מֵאִישׁ לְמַלֲלָם

(השניה אל הקורינתים י"ב)

מכאן ברור שאסור למלל/לומר את הדברים הנסתרים, כלומר את המידע שקיבל, ולא את השפה עצמה או את המילים עצמן.

וָאֵבְְֲך בְּכִי גָדוֹל עַל־אֲשֶׁר אֵין אִישׁ זֹכֶה לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר וְלִקְרֹא בוֹ וְלֹא לְהַבִּיט בּוֹ׃

(ספר ההתגלות ה':4)

וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת

(ספר ההתגלות י':4)

——————————————————————————————–

בדרך כלל אותם אנשים שאוחזים בתורת השקר ש"יש שפה נסתרת של מלאכים ושהמאמינים שנטבלים ברוח הקודש צריכים לדבר בה" – נקראים "כריזמטיים" או "פנטקוסטליים".

הרבה מורים מאותו הזרם, מלמדים ש"חייבים לדבר בלשונות כדי שתהיה לך טבילה ברוח הקודש", או לחילופין "הדיבור בלשונות זו העדות וההוכחה שבאמת נושעת ובאמת נטבלת ברוח הקודש"

אז האם זה נכון?

האם חייבים לדבר בלשונות כדי להיטבל ברוח הקודש?
האם המאמינים חייבים לדבר בלשונות?

אני אוכיח שלא.

דוגמה ראשונה:

"30 פִילִיפּוֹס רָץ אֶל הַמֶּרְכָּבָה וְשָׁמַע אוֹתוֹ קוֹרֵא בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא. שָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה מֵבִין מָה שֶׁאַתָּה קוֹרֵא?"

31 הֵשִׁיב וְאָמַר: "וְאֵיךְ אוּכַל אִם לֹא יַדְרִיךְ אוֹתִי אִישׁ?" הוּא בִּקֵּשׁ מִפִילִיפּוֹס שֶׁיַּעֲלֶה וְיֵשֵׁב אִתּוֹ.

32 קֶטַע הַכָּתוּב שֶׁקָּרָא הָיָה: "כַּשֶּה לַטֶּבַח יוּבַל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֺזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.

33 בְּהַשְׁפָּלָתוֹ, מִשְׁפָּטוֹ נִלְקַח מִמֶּנּוּ וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְתָאֵר, כִּי חַיָּיו נִלְקְחוּ מֵהָאָרֶץ."

34 אָמַר הַסָּרִיס אֶל פִילִיפּוֹס: "אֶשְׁאַל אוֹתְךָ, עַל מִי הַנָּבִיא אוֹמֵר זֺאת, עַל עַצְמוֹ אוֹ עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר?"

35 פָּתַח פִילִיפּוֹס בִּדְבָרוֹ וּבְהַתְחִילוֹ מִן הַכָּתוּב הַזֶּה בִּשֵּר לוֹ אֶת יֵשׁוּעַ.

36 כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ בָּאוּ אֶל מְקוֹם מַיִם. אָמַר הַסָּרִיס: "הִנֵּה מַיִם. מָה יִּמְנַע אוֹתִי מֵהִטָּבֵל?"

38 הוּא צִוָּה לַעֲצֺר אֶת הַמֶּרְכָּבָה וּשְׁנֵיהֶם יָרְדוּ אֶל הַמַּיִם, הֵן פִילִיפּוֹס וְהֵן הַסָּרִיס, וּפִילִיפּוֹס הִטְבִּילוֹ.

39 כְּשֶׁעָלוּ מִתּוֹךְ הַמַּיִם חָטְפָה רוּחַ יהוה אֶת פִילִיפּוֹס, וְהַסָּרִיס לֹא רָאָה אוֹתוֹ עוֹד. אָז נָסַע לְדַרְכּוֹ שָׂמֵחַ."

(מעשי השליחים ח')

לא מוזכר פה דיבור בלשונות אחרי שהסריס האתיופי נושע.

"רִדְפוּ אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּ לְמַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, וּבְעִקָּר שֶׁתִּתְנַבְּאוּ."

(הראשונה אל הקורינתים י"ד:1)

שאול השליח אומר למאמינים בקורינתוס להשתוקק למתנת הנבואה ולא ללשונות.

אם כל המאמינים היו צריכים לדבר בלשונות אז שאול לא היה אומר להם "השתוקקו לנבואה" אלא ללשונות.

גם פה כתוב שהמתנבא גדול מזה שמדבר בלשונות:

"רְצוֹנִי שֶׁכֻּלְּכֶם תְּדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, אַךְ עָדִיף שֶׁתִּתְנַבְּאוּ. הַמִּתְנַבֵּא גָּדוֹל מִן הַמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, זוּלָתִי אִם יְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן אֶת דְּבָרָיו כְּדֵי שֶׁהַקְּהִלָּה תִּבָּנֶה."

(הראשונה אל הקורינתים י"ד:5)

"הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן בּוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ; הַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה."

(הראשונה אל הקורינתים י"ד:4)

המדבר בלשון בונה את עצמו, לא את הקהילה.

ומה הכוונה "בונה את עצמו"? מדובר במשהו שלילי ולא חיובי כשאני נמצא כרגע עם עוד מאמינים.

אם לדוגמא אני נמצא בהתחברות עם מאמינים ומתפלל בשפה שרק אני מבין אותה, אז אני לא תורם לאחרים ולא מחובר עם האחים והאחיות שלי לאמונה באותו רגע, כי למה שאתפלל בשפה שונה ממה שכולנו מדברים?

אם אני מתפלל או מדבר בשפה אחרת בתוך מפגש של מאמינים, זה לא מכבד אותם, זה נראה כאילו שאני לא רוצה שהם יבינו משהו וכאילו שיש לי "סודות" להסתיר… וזה בוודאי נאמר במובן השלילי ולא החיובי.

כִּי הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר לְאָדָם כִּי אִם־לֵאלֹהִים כִּי אֵין־אִישׁ שֹׁמְעוֹ וּבָרוּחַ הוּא מְדַבֵּר סוֹדוֹת

(הראשונה אל הקורינתים י"ד:2)

כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם לֹא־תוֹצִיאוּ בִלְשׁוֹנְכֶם דִּבּוּר מְפֹרַָשׁ אֵיכָה יִוָּדַע הַמְדֻבָּר הֲלֹא תִהְיוּ כִּמְדַבְּרִים לָרוּחַ

(הראשונה אל הקורינתים י"ד:9)

מה גם, שהכתובים אומרים לנו באופן ברור ומפורש – שאם מישהו מדבר בלשונות, אז חייבים לפרש את הנאמר!

26 וְעַתָּה מַה־לַּעֲשׂוֹת אֶחָי בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יֶשׁ־לוֹ מִזְמוֹר יֶשׁ־לוֹ הוֹרָאָה יֶשׁ־לוֹ לָשׁוֹן יֶשׁ־לוֹ חָזוֹן יֶשׁ־לוֹ בִאוּר וְכֹל יֵעָשֶֹה לְהִבָּנוֹתְכֶם

27 כִּי־יְדַבֵּר אִישׁ בְּלָשׁוֹן יִהְיוּ הַמְדַבְּרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וְלֹא יוֹתֵר וְזֶה אַחַר זֶה וְאֶחָד יְפָרֵשׁ

28 וְאִם־אֵין מְפָרֵשׁ אָז יִדֹּם בַּקָּהָל וִידַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְלֵאלֹהִים

(הראשונה אל הקורינתים י"ד)

האהבה גדולה מדיבור בלשון:

"אִם בִּלְשׁוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה, הֲרֵינִי כִּנְחֺשֶׁת הוֹמָה אוֹ כִּמְצִלְתַּיִם רוֹעֲשִׁים."

(הראשונה אל הקורינתים י"ג:1)

מכאן שלא כולם חייבים לדבר בלשונות, בעיקר כשזה כבר לא קיים היום והיה רק אחד מהאותות הנקראים "אותות השליח" כדי להקניא את היהודים ולהעיד להם וגם לכל שאר המתבשרים על אמיתותה וכוחה של הבשורה.

וגם אם מישהו מתעקש שזה אכן קיים אצלו והוא 'מדבר בלשונות', עדיין לפי הכתובים אסור לו 'לדבר בלשונות' בזמן התחברות עם מאמינים אחרים, אלא אם כן יש גם מי שמפרש את הנאמר.

הֵן־אֹתוֹת הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוֹּ בְקִרְבְּכֶם בְּכָל־סַבְלָנוּת בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת

(השניה אל הקורינתים י"ב:12)