הישועה והשכר

הישועה והשכר

הגמול שאלוהים גומל למאמינים על מעשיהם אינו קשור לישועתם והצדקתם, כי ישועתם והצדקתם היא מתנת חסד חינם.

"אַךְ הֵם מֻצְדָּקִים בְּחַסְדּוֹ, בְּחִנָּם, הוֹדוֹת לַפְּדוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,"

(אל הרומים ג':23)

"כִּי שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת, אֲבָל מַתְּנָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי עוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ."

(אל הרומים ו':23)

"8 הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה; וְזֺאת לֹא מִיֶּדְכֶם, כִּי אִם מַתְּנַת אֱלֹהִים הִיא.

9 אֵין זֶה נוֹבֵעַ מִמַּעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה אִישׁ;"

(אל האפסים ב')

בחסד נושעים – זאת מתנת אלוהים.

ועכשיו בקשר לשכר על מעשי המאמינים ללא קשר לישועתם, זה הם משיגים במעשיהם – מי יהיה ראשון במלכות ומי יהיה אחרון, כמה פרי כל אחד יעשה וכו'… אבל כל מאמין, גם אם היו לו רק קצת פירות וגם אם היו הרבה פירות, וגם מי שלא היה להם פרי בכלל – הם עדיין יכנסו למלכות אלוהים.

"1 "הִשָּמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם; אִם תַּעֲשׂוּ כֵן, אֵין לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּמַיִם.

2 לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂי צְדָקָה אַל תַּשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם.

3 וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂה צְדָקָה אַל תֵּדַע שְׂמֺאלְךָ אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יְמִינְךָ,

4 לְמַעַן יִהְיֶה מַתַּן הַצְּדָקָה שֶׁלְּךָ בַּסֵּתֶר וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֺל לְךָ.""

מתי ו':1-4

לפסוקים אלה אין קשר למתנת חיי העולם של ישוע, כי ישועת המאמינים היא בחסד חינם,

אלא שהפסוקים מדברים על השכר והגמול של מי שיעשה מעשי חסד עם אנשים בסתר ולא בגלוי.

וגם בפשר משל הזורע רואים את זה:

"18 "וּבְכֵן שִׁמְעוּ אַתֶּם אֶת פֵּשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ.

19 כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת מָה שֶּנִּזְרַע בִּלְבָבוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.

20 הַנִּזְרָע עַל אַדְמַת טְרָשִׁים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה,

21 אַךְ אֵין לוֹ שֺׁרֶשׁ בְּתוֹכוֹ וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֺד, וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הוּא נִכְשָׁל מִיָּד.

22 הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֺשֶׁר מַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי.

23 הַנִּזְרָע עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמֵבִין וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי – זֶה עוֹשֶׂה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.""

(מתי י"ג)

יש שיעשו פרי פי שלושים, יש פי שישים ויש פי מאה.
זה הפרי – מעשיהם של המאמינים, ללא קשר לישועתם שהיא בחינם.

"4 וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שֶׁל עוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּחֶסֶד, אֶלָּא כְּחוֹב הַמַּגִּיעַ לוֹ.

5 אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, אֶלָּא מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת הַחוֹטֵא, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִצְדָקָה."

(אל הרומים ד')

שכר של מי שעובד משכורת היא חוב של המנהל או החברה.

אם אתה מנהל ובא אליך אדם ועובד אצלך, אתה צריך לשלם לו שכר על העבודה שעשה, זה לא חסד.

הוא עשה עבודה והרוויח שכר, בזכות ולא בחסד.

האמונה והישועה על ידה היא חסד שלא מגיע לנו וקיבלנו בחינם.

"לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּמַיִם."

(מתי ה')

לפי פסוק זה, מי שלא יעשה את המצוות המוזכרות בהמשך הדרשה על ההר – יהיה קטן במלכות השמים, ומי שכן יעשה – יהיה גדול במלכות השמים.
מובן מכאן ששניהם יכנסו למלכות השמים, רק שחלק יהיו קטנים וחלק יהיו גדולים שם.

"19 "אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְהַגַּנָּבִים פּוֹרְצִים וְגוֹנְבִים.

20 אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּמַיִם, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר עָשׁ וַחֲלוּדָה לֹא יַשְׁחִיתוּ וְגַנָּבִים לֹא יִפְרְצוּ וְלֹא יִגְנְבוּ;

21 כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹצָרְךָ נִמְצָא, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ.""

(מתי ו')

לדאוג לאוצרות שמימיים ולא ארציים – זה לא הישועה והצדקה בחסד, אלא השכר של המאמינים במלכות.

"10 כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּבַנַּאי חָכָם וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד כֵּיצַד הוּא בּוֹנֶה,

11 כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַנִּיחַ יְסוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַיְסוֹד שֶׁהֻנַּח, וְהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

12 וְכָל אִישׁ, אִם יִבְנֶה עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ –

13 מַעֲשֵׂהוּ יִתְבָּרֵר, שֶׁכֵּן הַיּוֹם יוֹצִיאוֹ לָאוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה; וְהָאֵשׁ תִּבְחַן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ.

14 אִם יַעֲמֺד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנָה, יְקַבֵּל הָאִישׁ אֶת שְׂכָרוֹ. 15 אִם יִשָּרֵף מַעֲשֵׂהוּ – יַפְסִיד; הוּא עַצְמוֹ יִוָּשַׁע, אַךְ זֺאת כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ."

(הראשונה אל הקורינתים ג')

המאמין יוושע בחסד וייכנס לגן עדן, אבל המעמד שלו במלכות יהיה תלוי בכמה פרי הוא יעשה.

גם זה שלא יעשה – יוושע, אך כאוד מוצל מאש.

גם אם יפסיד את מעשיו, הוא יוושע.