דוגמא לבישור קצר וקולע

איך להציג את בשורת ישוע המשיח באופן קצר וקולע:

שלב 1 – המודעות לחטא:

תשאלו את האדם שאתם מבשרים לו, על השאלה החשובה ביותר והאם יצא לו לחשוב עם עצמו על השאלה – מה לדעתו יקרה לו אחרי המוות והאם הוא חושב שהוא יגיע לגן עדן או לגיהנום.

חכו לתגובה ואז בנימוס וגם באופן ישיר תוכלו לשאול אותו משהו כמו:

"אם יש לך דקה, אני יכול להראות לך מהכתובים איך אתה יכול להיות ב-100% בטוח שאתה תגיע לגן-עדן".

(לפני זה, או בהמשך תוך כדי השיחה, כדאי כמובן גם להסביר על ההוכחות לתנ"ך ועל כל מאות הנבואות העל-טבעיות שמוכיחות שהתנ"ך אמת, ושישוע הוא המשיח)

התחילו בהצגת הבשורה:

1.

[אל־הרומיים 3:10] כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד

[קהלת 7:20] כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא

זה אומר שאין אף אדם בעולם שלא חוטא.

(האדם היחיד שלא חטא מעולם הוא אך ורק ישוע המשיח – הוויית אלוהים הבן, שבא בבשר).

2.

[אל־הרומיים 3:23] כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה

[ישעיה 59:1-2] 1 הֵן לֹא־קָצְרָה יַד־יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא־כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ 2 כִּי אִם־עֲוֺנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ

זה אומר שאלוהים הוא קדוש וצדיק מושלם, וכולנו 'נפלנו' מלהיות קרובים אליו.

ברירת המחדל של האדם היא שהוא בנתק מאלוהים, בגלל חטאיו הרבים.

3. [אגרת יעקב 2:10] כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְקַיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה וְנִכְשַׁל בְּאַחַת מִמִּצְוֹתֶיהָ נִדּוֹן עַל־כֻּלָּן

אם הפרתם אפילו מצווה אחת מהחוקים של אלוהים, זה הופך אתכם לאשמים גמורים מול אלוהים.

4. מה ההגדרה של חטא?

[הראשונה ליוחנן 3:4] כָּל־חֹטֵא פֹּשֵׁעַ בַּתּוֹרָה הוּא, וְהַחֵטְא – פְּשִׁיעָה בַתּוֹרָה

חטא זה לפשוע בתורה / להפר אחד או יותר מהציוויים שמופיעים בתורה.

בכתובים יש מאות ציוויים, ולא רק 'עשרת הדיברות', שכנראה שמעתם עליהם.

הכתובים אומרים שאפילו המחשבה לחטוא היא כבר חטא בפני עצמו: זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את (משלי כ"ד:9), ואם כך – בלתי אפשרי שלא לחטוא בכלל.

זו הנקודה הראשונה שעליכם להבין – שאתם חטאתם וחוטאים, וכל עוד אתם מוכנים להודות בזה – אתם בדרך להיוושע.

5. הדבר השני שעליכם להבין, הוא שיש מחיר לחטאים שעשיתם.

[אל־הרומיים 6:23] כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ

יום אחד נמות בגלל היותנו חוטאים.

"שכר" – פירושו של דבר, משהו שאתה "מרוויח" (בין אם זה משהו חיובי, או שלילי – כמו במקרה הזה).

לדוגמא, אם אתם עובדים בעבודה כלשהי, בתחילת/אמצע החודש הבא אתם מרוויחים את השכר.

למרבה הצער, השכר שמרוויחים על חטאים – הוא מוות.

ואנחנו מדברים לא רק על מוות פיזי, אלא גם על המוות השני – העונש באגם האש, שהרי אם ה'שכר' של חטא אחת בודד – הוא מוות, כיצד נוכל למות יותר מפעם אחת? הרי האדם הממוצע עשה הרבה יותר מחטא אחד בחייו.

לכן יהיה יום דין שבו יוצגו לפני האדם כל החטאים שהוא עשה, ועליהם הוא יקבל את ה'שכר' במובן השלילי, או יותר נכון – את העונש, על כל מכסת החטאים שלו ביחד.

בעצם בגלל שמוות פיזי אפשר למות רק פעם אחת, יש את אגם האש – כדי ששם הוא יחווה את העונש השקול למוות, אך שם הוא לא ימות אלא יעבור תחושת מוות שוב ושוב ושוב, וזאת מבלי למות.

אגם האש הוא מקום מאוד אמיתי והוא מוזכר במפורש בתנ"ך:

[ישעיה 66:24] וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל־בָּשָׂר

[דניאל 12:2] וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם

[ישעיה 33:14] פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי־יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם

תרגום מודרני:

החוטאים בציון פוחדים, הצבועים רועדים. מי יכול לחיות באש שורפת? מי יכול לגור באש הבוערת לעולם?

שלב 2 – להבין את העונש של אלוהים על החטא:

הכתובים מלמדים שחוץ מהמוות הפיזי, יש גם "מוות שני" = אגם האש.

1. [חזון יוחנן 20:10] וְהַשָׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ בַּאֲגַם־אֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר־שָׁם גַּם־הַחַיָּה וּנְבִיא הַשָּׁקֶר וְיֻסְּרוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים

אז הכתובים מלמדים שיש מקום שנקרא אגם האש, ושהמגיעים לשם הולכים להיות מיוסרים יום ולילה לעולמי עולמים.

בכתובים, למילה העברית "עולם" והמילה היוונית "aion" יש 2 משמעויות:

1. נצח.
2. עידן / תקופה מאוד ארוכה של זמן, שלא בהכרח נצחית.

לא נתעכב כעת על השאלה האם מדובר בעונש לתקופות זמן מאוד מאוד ארוכות, או נצח נצחים, כך או אחרת: 2 האופציות מפחידות מאוד.

2. [חזון יוחנן 20:14-15] 14 וְהַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ בַאֲגַם־הָאֵשׁ וְהוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי 15 וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־נִמְצָא כָתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים הֻשְׁלַךְ בַּאֲגַם הָאֵשׁ

הכתובים מלמדים שהמוות השני הוא היזרקות לאגם האש, ושיהיו הרבה סוגי אנשים שהולכים להיזרק לשם.

3. [חזון יוחנן 21:8] אֲבָל רַכֵּי הַלֵּב וַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְהַמְגֹאָלִים וְהַמְרַצְּחִים וְהַזֹּנִים וְהַמְכַשְּׁפִים וְעֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל־הַמְשַׁקְּרִים חֶלְקָם הָאֲגַם הַבֹּעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר־הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי

[תהלים 101:7-8] 7 לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי 8 לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהוָה כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן

אז אולי אתם לא רוצחים או זונים או עובדי אלילים, אבל כל אדם אמור להודות בכך שהוא שיקר בעבר לפחות פעם אחת בחייו.

אז, שקר אחד הוא מספיק כדי להגיע לאגם האש.

אנשים יכולים לומר שזה לא נראה הוגן, אך אלוהים הוא אל קדוש וצדיק והוגן, והוא לא יהיה מוכן לקבל ולהכניס אליו לשמיים שום חטא, גם לא את החטא הכי קטן.

עליכם להבין ש:

1. אתם חטאתם וחוטאים
2. עליכם להכיר בכך שאגם האש הוא מקום אמיתי ואתם הולכים להגיע לשם, כל עוד לא תיוושעו… ורק אם תיוושעו, לא תגיעו לשם.

שלב 3 – מיהו ישוע המשיח:

עם זאת, אלוהים אוהב אותנו והוא לא רוצה לשלוח אף אחד לאגם האש, ולכן הוא עשה שתהיה לנו דרך / אפשרות, לא להגיע לשם.

1. [אל־הרומיים 5:8] וּבָזֹאת הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אֶת־אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ אֲשֶׁר מָשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ וַאֲנַחְנוּ עוֹד חַטָּאִים

אז, אנחנו מבינים שישוע מת עבורנו.. אך לפני שאסביר יותר על זה, עליכם להבין מיהו ישוע המשיח:

2. [הראשונה ליוחנן 5:7] כִּי שְׁלֹשָׁה הַמְּעִידִים בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה

מכאן אנחנו מבינים שאלוהים הוא שילוש: הוא אב, בן ורוח.

ישוע המשיח הוא לא רק 'הבן של אלוהים', הוא אלוהים בעצמו.

3. [יוחנן 1:1] בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר

ישוע הוא הדבר – והדבר הוא אלוהים, וכתוב גם בפסוקים הבאים שהוא זה שברא את העולם:

[יוחנן 1:2-3] 2 הוּא הָיָה בְרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים 3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדוֹ וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָה

כתוב גם בפסוק 14:

[יוחנן 1:14] וְהַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת

כלומר, "הדבר" הוא ישוע המשיח, והפסוקים שקראנו מסבירים שהוא (אלוהים בכבודו ובעצמו) לבש בשר ובא לעולם כאדם בשר ודם.

הכתובים מלמדים שישוע המשיח הוא אלוהים, ושהוא לבש גם טבע אנושי כאשר הגיע לעולם. כשנולד והתהלך בארץ, הוא בעצם היה 100% אלוהים ו-100% אדם.

גם בתנ"ך יש הרבה הוכחות לכך שהמשיח הוא אלוהים, נצטט כעת רק כמה דוגמאות מתוך הרבה דוגמאות:

[בראשית 1:26] "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ…" (נעשה – לשון רבים)

[ישעיה 9:5] כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם

רק אלוהים יכול להיקרא "אל גיבור".

ואכן, הביטוי הזה מופיע לאורך כל התנ"ך רק בפסוק הזה, ובפסוק נוסף בפרק הבא, בישעיהו פרק י', המייחס את הביטוי לאלוהים:

[ישעיה 10:20-21] 20 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת 21 שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבּוֹר

[ירמיה 23:5-6] 5 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ 6 בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה־שְּׁמוֹ אֲשֶׁר־יִקְרְאוֹ יְהוָה צִדְקֵנוּ

למשיח קוראים "יהוה צדקנו" – המשיח הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.

[תהלים 2:7] אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ

אלוהים האב מעיד שיש לו בן, ומה הוא אומר בהקשר לבן הזה:

[תהלים 2:12] נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ

תרגום מודרני: תנשקו / תכבדו את הבן כדי שלא יכעס ואז תושמדו, כי כעסו בוער ברגע, מאושרים כל הבוטחים בו.

ובכן, אלוהים אומר לנו לחסות (לבטוח) בבן שלו (בר בארמית זה בן).

כיצד זה ייתכן אם אסור לחסות (לבטוח) באדם, אלא רק באלוהים? ואם אלוהים אומר לנו לבטוח בו ובבנו, זה אומר שהם אחד – אב ובן, שהם שניהם הוויות אלוהיות.

"ארור הבוטח באדם…" (ירמיהו י"ז:5).

[תהלים 45:7-8] 7 כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ 8 אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ

כאן מדובר על הוויה אלוהית אחת, שממליך הוויה אלוהית אחרת.

אלוהים (האב) ממליך (מושח, מהמילה משיח) את אלוהים (הבן).

שלב 4 – מה ישוע המשיח עשה עבורנו:

1. אז, ישוע המשיח הוא בן האלוהים, אלוהים הבן שלבש בשר.

הוא נולד כאדם ממרים הבתולה, בבית לחם, אבא שלו הוא אלוהים (האב).

ישוע חי את חייו באופן מושלם, כלומר – הוא לא חטא מעולם.

כשהגיע לגיל 30, הוא התחיל את תפקידו, כאשר הוטבל על-ידי יוחנן המטביל והיה מלא ברוח הקודש.

הוא התחיל לבשר את בשורת המלכות של אלוהים, להושיע אנשים פיזית ורוחנית, ולעשות הרבה ניסים מעל הטבע.

חלק מהניסים שלו היו ללכת על המים, לפקוח עיני עיוורים ואוזני חירשים, לרפא מצורעים (מחלה שאי אפשר היה להתרפא ממנה בכלל בתקופתו), הוא הקים אנשים מהמתים ובישר את דבר האמת, וכשמבשרים אמת אז מתחילים להיות הרבה אויבים, ולישוע גם היו הרבה אויבים, והנפוצים בהם אלו היו כתות הפרושים והצדוקים.. הם שנאו את ישוע וניסו לרצוח אותו.

לפתע, יהודה איש קריות, אחד השליחים שלו כביכול, בגד בו באזור גת-שמנים, וכך הם תפסו את ישוע והתחילו לירוק עליו, לגדף אותו ולפגוע בו פיזית באופן אכזרי ביותר.

הרומאים שמו לו על הראש כתר מקוצים, התעללו בו פיזית באופן קשה ביותר ומסמרו את ידיו ורגליו לצלב, שעליו הוא שפך את דמו עבור חטאי האנושות.

2. [הראשונה לפטרוס 2:22-24]

22 הוּא אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא נִמְצְאָה מִרְמָה בְּפִיו;

23 אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא הֵשִׁיב חֵרוּף, סָבַל וְלֹא אִיֵּם, כִּי אִם מָסַר דִּינוֹ לְשׁוֹפֵט הַצֶּדֶק; הוּא אֲשֶׁר אֶת חֲטָאֵינוּ נָשָׂא בְּגוּפוֹ עַל הָעֵץ,

24 כְּדֵי שֶׁנָּמוּת לְגַבֵּי הַחֵטְא וְנִחְיֶה לַצְּדָקָה; אֲשֶׁר בְּחַבּוּרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם, כִּי הֱיִיתֶם כְּצֺאן אוֹבְדוֹת, אַךְ עַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

ישוע המשיח – דמו המכפר – זה מה שמכפר לנו על חטאינו.

[הראשונה ליוחנן 2:2] וְהוּא כַּפָּרָה עַל־חַטֹּאתֵינוּ וְלֹא עַל־חַטֹּאתֵינוּ בִלְבַד כִּי גַּם־עַל־חַטֹּאת כָּל־הָעוֹלָם

כלומר הוא שילם על חטאי כל האנושות, העונש שמגיע לכל אדם ואדם חוטא – הוא שילם את זה בדמו.

כל החטאים שעשיתם, עושים ותעשו (עבר, הווה ועתיד) – שולמו על-ידי ישוע המשיח על הצלב, וכל מה שעליכם לעשות כדי שהקורבן המכפר שלו יחול עליכם ויכפר על חטאיכם – זה להאמין בישוע.

4. [מעשי השליחים 2:25-32] 25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט 26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח 27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת 28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שֹׂבַע שְֹמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ 29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה אֲלֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי דָּוִד אָבִינוּ מֵת וְנִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה 30 וְהוּא נָבִיא וְיֹדֵעַ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים (לְהָקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר) מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ 31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ לְמֵרָחוֹק דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת 32 הוּא יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו

ישוע המשיח לא נשאר בין המתים, אלא קם לתחייה ביום השלישי.

כמו שכתוב גם בישעיהו בפרק נ"ג:

[ישעיה 53:8] מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ

אז מצד אחד הוא "נגזר מארץ חיים" – כלומר, מת…

[ישעיה 53:9] וַיִּתֵּן אֶת־רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת־עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא־חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו

כלומר הוא מת ונקבר, ומה קרה ישר לאחר מכן?

בפסוק הבא כתוב:

[ישעיה 53:10] וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם־תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח

הוא "האריך ימים". כיצד מת יכול להאריך ימים? רק דרך אחת – לקום לתחייה!

5. [הראשונה אל־הקורינתיים 15:3-8] 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב 5 וְנִרְאָה אֶל־כֵּיפָא וְאַחֲרָיו אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר 6 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה לְיוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים כְּאֶחָד אֲשֶׁר רֻבָּם עוֹדָם בַּחַיִּים וּמִקְצָתָם יָשֵׁנוּ 7 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה אֶל־יַעֲקֹב וְאַחֲרָיו אֶל־כָּל־הַשְּׁלִיחִים 8 וְאַחֲרֵי כֻלָּם נִרְאָה גַם־אֵלַי הַדֹּמֶה לְנָפֶל

שאול השליח מסביר שישוע המשיח מת ככתוב בכתובים, נקבר וקם מהמתים ביום השלישי ככתוב בכתובים, ונראה על ידי הרבה אנשים לאחר תקומתו מהמתים (באחד המקרים, ראו אותו 500 אנשים בו-זמנית).

ולאחר מכן שאול השליח אומר שגם הוא בעצמו ראה את ישוע המשיח אחרי שקם לתחייה.

הוא היה עד-ראייה לתקומת ישוע המשיח מהמתים, כמו הרבה אחרים.

שלב 5 – כיצד נושעים:

עכשיו אנחנו יודעים ומבינים מה ישוע עשה כדי לשלם עבורנו כדי שניוושע; הוא מת, נקבר וקם מהמתים ביום השלישי. אך כיצד בדיוק להיוושע?

1. [מעשי השליחים 16:30-31] 30 וַיּוֹצִיאֵם וַיֹּאמַר אֲדֹנַי מָה אֶעֱשֶֹה וְאִוָּשֵׁעַ 31 וַיֹּאמְרוּ הָאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְתִוָּשַׁע אַתָּה וּבֵיתֶךָ

הכתובים אומרים שלהאמין בישוע המשיח זה מה שמושיע אותנו.

לא כתוב "להאמין וללכת לקהילה/כנסייה", לא כתוב "להאמין ולשוב בתשובה מכל החטאים שלכם" (שזה דבר בלתי אפשרי לביצוע), לא כתוב "תאמינו ותשמרו את כל המצוות" (גם זה בלתי אפשרי, ישוע קיים את כל המצוות בשבילנו כדי שנוכל להיוושע).

הכתובים מלמדים במפורש שכדי להיוושע, עלינו רק להאמין בישוע.

2. [יוחנן 3:15-16] 15 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָם 16 כִּי־אַהֲבָה רַבָּה אָהַב הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם עַד־אֲשֶׁר נָתַן אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָם

הכתובים מאוד ברורים בהרבה פסוקים, שכל מה שעלינו לעשות כדי להיוושע ולהגיע למלכות השמיים – זה רק להאמין.

להאמין זה אומר לשים את האמון שלנו בישוע המשיח, לשים את מבטחנו בו (לבטוח בו כמושיע שלנו), והוא יושיע אותנו.

כתוב שהוא יתן לנו חיי עולם, כלומר חיים שאינם נגמרים – חיי נצח.

3. [יוחנן 3:36] כָּל־הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים כִּי אִם־חֲרוֹן אַף אֱלֹהִים יִשְׁכֹּן עָלָיו

אז יש בעולם 2 סוגים של אנשים: אנשים שמאמינים בבשורה, ואנשים שלא מאמינים בבשורה.

אלו שלא מאמינים (ולא יאמינו בהמשך), חרון אפו של אלוהים (כלומר, הזעם שלו) יבוא עליהם, הם יצטרכו לשלם בעצמם על חטאיהם באגם האש.

אך אלו שמאמינים – הם יגיעו למלכות השמיים הנצחית.

שלב 6 – הישועה היא מתנת חינם, הניתנת לכל מי שעל-ידי אמונתם בישוע, בוטחים בו בלבד בהקשר למתנת הישועה:

אז עכשיו אנחנו מבינים שהישועה היא לגמרי אך ורק על ידי האמונה בישוע, אך אנו צריכים גם להבין שהישועה היא מתנה.

מתנה זה לא משהו שאתם משלמים עליו, אלא משהו שמישהו אחר משלם עליו.

בנוסף, מתנות לא "מרוויחים" במעשים ומאמצים, או בכלל.. מתנה זה לא משהו שמרוויחים אלא משהו שמקבלים בחינם, בחסד, ולא בזכות.

ישוע המשיח שילם את מחיר מתנת הישועה, ומביא את המתנה הזו למאמינים בו.

1. [אל־האפסיים 2:8-9] 8 כִּי־בַחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת כִּי־מַתַּת אֱלֹהִים הִיא 9 לֹא מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּא יִתְהַלֵּל אִישׁ

חסד זה משהו שלא מגיע לנו.. לא מגיע לנו להיוושע. אך אלוהים רוצה להושיע אותנו בכל זאת, למרות שלא מגיע לנו.

אנחנו נושעים על ידי האמונה ולא מעצמנו.

זה לא המעשים הטובים שאנחנו עושים, זה לא ההתרחקות מחטאים מסויימים, ולא שמירת מצוות.

כל הדברים הללו הם טובים בפני עצמם, אך זה לא מה שמושיע.

מה שמושיע זה מה שישוע עשה עבורך, והאמונה שלך בו… זה לא ממעשיך, כדי שאף אחד לא יתגאה.

אנחנו לא יכולים להתגאות מול אלוהים עם המעשים הטובים שלנו.

[ישעיה 64:5] וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ

תרגום מודרני: כולנו נעשינו טמאים וכל מעשי הצדק שלנו דומים לבגד מזוהם. כולנו נבלנו כמו עלה והחטאים שלנו העיפו אותנו כמו רוח.

הדבר היחיד שאנחנו יכולים להציג לאלוהים בהקשר לישועה, זה את הדם הטהור של ישוע המשיח, המכפר על כל חטאינו.

2. [אל־הרומיים 6:23] כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ

מתנת אלוהים היא חיי עולם (הישועה), והדרך היחידה לקבל את זה – זה רק דרך ישוע המשיח אדוננו.

זו מתנה, ולא משהו שאנחנו מרוויחים.

זה לא משהו שעלינו "להתאמץ לשמור".

זה ניתן לנו בחינם, ללא תנאים או "אותיות קטנות", רק באמונה בלבד.

ובלתי אפשר לאבד את הישועה ברגע שבאמת קיבלנו אותה.

3. [אל־הרומיים 4:5-8] 5 אֲבָל לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹעֵל כִּי אִם־מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת־הָרָשָׁע אֱמוּנָתוֹ תֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה 6 כַּאֲשֶׁר גַּם־דָּוִד מְאַשֵּׁר אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יַחְשָׁב־לוֹ צְדָקָה בְּלֹא מַעֲשִׂים בְּאָמְרוֹ 7 אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה (עבר והווה) 8 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא־יַחְשֹׁב יְהוָֹה לוֹ עָוֹן (עתיד)

כל חטאינו מכופרים בדם המשיח ואנחנו לא יכולים לאבד את הישועה ברגע שבטחנו בישוע המשיח בלבד בהקשר לישועתנו.

כשבטחנו בו, הצדקה שלו היא זו שמצדיקה אותנו.

ולכן אפשר להגיע למלכות השמיים מבלי לעשות מעשים טובים, כל עוד אתם מאמינים בישוע, זה מה שחשוב.

הישועה היא מתנת חינם מאלוהים, שניתנה לכל מי שמאמינים בישוע.

שלב 7 – ביטחון הישועה הנצחי של המאמין:

ברגע שקיבלתם ישועה – קיבלתם חיי עולם, והמשמעות של זה היא – חיי נצח, חיים שלא נגמרים.

חיי נצח זה מה שכתוב ביוחנן ג':16 וזה אומר חיי נצח, לתמיד, ואין שום דבר שתוכלו לעשות כדי לאבד את זה (למרות שהרבה אנשים מלמדים שאפשר לאבד, זו לא האמת, וזה בניגוד לדברי הכתובים).

1. [יוחנן 5:24] אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַשֹּׁמֵעַ דְּבָרַי וּמַאֲמִין לְשֹׁלְחִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וְלֹא יָבֹא בַּמִּשְׁפָּט כִּי־עָבַר מִמָּוֶת לַחַיִּים

זה אומר שברגע שהאמנתם בישוע, יש לכם (בזמן הווה) חיי עולם, ואתם לא יכולים לאבד את זה, ואתם לא תבואו במשפט ולא תגיעו לאגם האש.

אם אתם מאמינים בישוע אבל אומרים "אני לא מאמין שזה חיי נצח" / "אני לא מאמין שזה משהו שאני לא יכול לאבד בשום מצב" – תדעו שזה שקר, והכתובים אומרים בדיוק את ההיפך הגמור.

2. [הראשונה ליוחנן 5:10] הַמַּאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים יֶשׁ־לוֹ עֵדוּת בְּנַפְשׁוֹ וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין לֵאלֹהִים לְכֹזֵב שָׂמָהוּ יַעַן לֹא־הֶאֱמִין בָּעֵדוּת אֲשֶׁר הֵעִיד הָאֱלֹהִים עַל־בְּנוֹ

ובפסוקים הבאים נראה מהי העדות שהעיד אלוהים על בנו:

3. [הראשונה ליוחנן 5:11-13] 11 וְזֹאת הִיא הָעֵדוּת כִּי חַיֵּי עוֹלָם נָתַן לָנוּ הָאֱלֹהִים וְהַחַיִּים הָאֵלֶּה בִּבְנוֹ הֵמָּה 12 אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ הַבֵּן יֶשׁ־לוֹ הַחַיִּים וַאֲשֶׁר אֵין־לוֹ בֶּן־הָאֱלֹהִים אֵין לוֹ הַחַיִּים 13 זֹאת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּן שֶׁחַיֵּי עוֹלָם לָכֶם הַמַּאֲמִינִים בְּשֵׁם בֶּן־הָאֱלֹהִים

אתם רואים, אלוהים רוצה שתדעו שיש לכם חיי עולם, ושזה דרך האמונה (לבטוח) בישוע, ולא בשום דבר אחר או באף אחד אחר.

אם אתם אומרים שאתם 'יכולים לאבד את חיי העולם' (את הישועה), הכתובים אומרים עליכם שאתם לא מאמינים בעדות שאלוהים העיד על בנו.

4. [אל־טיטוס 1:2] עֲלֵי־תִקְוַת חַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם הִבְטִיחַ הָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְכַזֵּב

אם אלוהים מבטיח לעשות משהו, הוא בוודאות הולך לעשות את זה, והכתובים אומרים שאלוהים אינו יכול לשקר.

יש אנשים שאומרים שאפשר לאבד את הישועה, אך הכתובים לא מלמדים את זה.

הכתובים מאוד ברורים בעניין הזה, שאי אפשר לאבד את הישועה ברגע שיש לכם אותה.

5. [יוחנן 10:28] וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם וְלֹא תֹאבַדְנָה לָנֶצַח וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיָּדִי

ישוע אומר את זה מאוד ברור כאן – שברגע שאתם בוטחים בו בלבד לישועה, הוא נותן לכם את מתנת הישועה – חיי עולם, ואף אחד (כולל אתם בעצמכם) לא יכולים ללכת לו לאיבוד או להיחטף מהידיים של אלוהים.

אין שום חטא שאתם יכולים לעשות, שיגרום לכם לאבד חיי עולם… זה לא הגיוני בשום צורה.

מבחינה הגיונית, אם קיבלתם חיים שממשיכים נצח ואתם כביכול איבדתם אותם מסיבה כלשהי, אז יוצא שבעצם מעולם לא קיבלתם חיי נצח (כי "איבדתם אותם" כביכול), והכתובים בהחלט מלמדים שמאותו רגע שהאמנתם בישוע – יש לכם חיי עולם, מאותו רגע והלאה – עד הנצח.

אנשים לפעמים שואלים "האם אתם יכולים לעשות כל מה שתרצו ושום דבר לא יקרה לכם?!" – התשובה היא שלא, זה לא מה שאנחנו אומרים.

אנחנו ניענש בעולם הזה על החטאים שנעשה, אך עם זאת – לא נעבור את הענישה באגם האש, כי אנחנו שמים את מבטחנו בישוע והוא מבטיח לנו חיי עולם.

6. [אל־העברים 12:6] כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָֹה יוֹכִיחַ יַכְאִב אֶת־בֵּן יִרְצֶה

אלוהים מייסר ומעניש את בניו הנושעים – ענישה חינוכית על חטאיהם כאן בעולם הזה, ולא יעניש אותם באגם האש, כי מחיר כל חטאיהם כבר שולם בדם של ישוע המשיח.

[אל־העברים 12:9] וְעוֹד אִם־אֲבוֹת בְּשָׂרֵנוּ הָיוּ מְיַסְּרִים אֹתָנוּ וַנִּירָא מֵהֶם אַף כִּי־נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה

הכתובים מלמדים אותנו שברגע שאנחנו הופכים להיות בן או בת לאלוהים (כלומר – נושעים), אלוהים ייסר אותנו באופן חינוכי כמו שאבא אנושי מייסר את בנו ונותן לו עונשים אם הוא מתנהג לא כראוי, וכך גם אלוהים ייסר אותנו על חטאינו בעולם הזה, אך זה לעולם לא יגרום לאיבוד ישועה או לכך ש"נפסיק להיות הבנים שלו".

כשאבא מעניש את בנו על מעשה מאוד חמור שעשה, זה לא אומר שהבן מפסיק להיות בן לאביו, הוא עדיין הבן שלו, לא משנה מה יעשה.

כך גם הישועה.

7. [יוחנן 1:12] וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים

ברגע שהאמנתם בישוע המשיח, הפכתם להיות בן / בת לאלוהים, וזה מה שנקרא 'להיוולד מחדש'.

כמו שנולדתם (פעם אחת) מהרחם של אמכם, כך גם נולדתם (פעם אחת) באופן הרוחני כשהאמנתם בישוע.

הכתובים אומרים שהוא נותן לכם את רוח הקודש וחותם אתכם ליום הגאולה.

הכתובים אומרים שהוא לעולם לא יעזוב אתכם.

אז כשאלוהים הופך לאביכם הרוחני, אחרי שקיבלתם את מתנת הישועה, הוא לעולם לא יעזוב אתכם.

כמו שאביכם הפיזי יהיה תמיד אבא שלכם, כך גם אלוהים הוא אביכם הרוחני.

הוא לעולם לא יעזוב אותך, לא משנה מה.

אז ברגע שהפכת לבן או בת לאלוהים, מכאן והלאה מובטח לכם שלעולם לא תגיעו לאגם האש, אך עדיין אלוהים יכול להעניש אתכם בעולם הזה, והוא אכן מעניש את בניו בחיים האלה.

אתם לא הולכים להתחמק מהשלכות החטאים שלכם בעולם הזה כל עוד אתם עדיין חיים כאן בעולם בגוף שטבעו הוא לחטוא (לעומת הגוף החדש שנקבל), אך אתם לעולם לא תגיעו לאגם האש, בגלל ששמתם את אמונכם ובטחתם בישוע המשיח, וזה כל מה שנדרש כדי להיוושע.

שלב 8 – אז, מה אתם בעצם מאמינים שעליכם לעשות כדי להיוושע?

אם אתם מבשרים למישהו, זה חשוב מאוד שתשאלו את האדם שאתם מבשרים לו – מה לדעתם צריך לעשות כדי להיוושע.

פשוט תשאלו אותם: "מה אתה מאמין שנדרש כדי להיוושע?"

זה יגרום לכם להבין אם האדם שבישרתם לו, באמת הבין את הבשורה הנכונה, או שהם עדיין טועים מבחינת ההבנה שלהם איך להיוושע.

אם הם עדיין לא מאמינים בדרך הנכונה להיוושע בהתאם לבשורה ולכתובים, כנראה שתצטרכו להסביר שוב את הבשורה באופן יותר ברור, כדי לדאוג שהם יבינו נכון.

אם האמנת בבשורה המושיעה – נושעת! אחת ולתמיד!

1. [מעשי השליחים 4:12] וְאֵין הַיְשׁוּעָה בְּאַחֵר כִּי לֹא נִתַּן תַּחַת הַשָּׁמַיִם שֵׁם אַחֵר לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר־בּוֹ נִוָּשֵׁעַ

אין אף אחד, גם לא אתם עצמכם, שיכול לקחת אתכם למלכות השמיים אחרי המוות הפיזי, חוץ מישוע המשיח.

רק ישוע יכול להושיע אותך.

2. [יוחנן 14:6] וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים לֹא־יָבֹא אִישׁ אֶל־הָאָב בִּלְתִּי עַל־יָדִי

הכתובים מדברים באופן אבסולוטי, וישוע מבהיר באופן מאוד ברור שהוא הדרך היחידה להיוושע, ומה שהוא אומר זו האמת.

כדי להיוושע, עליכם להאמין בעובדה שישוע הוא באמת מי שהוא אומר שהוא, ושהוא יעשה את מה שהוא אמר שיעשה.

זה אומר שאתם צריכים באמת להאמין בלב שלכם שישוע הוא אלוהים ושהוא יושיע אותך.

אתם לא יכולים לבטוח באדם חוטא (גם לא בעצמכם) שיושיע אתכם.

עליכם לבטוח באלוהים, ששלח את בנו ישוע המשיח, שהוא ללא חטא ומת עבורך וקם מהמתים – כדי שתיוושעו.

3. [אל־הרומיים 10:9-10] 9 כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ 10 כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה

[אל־הרומיים 10:13] כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט

אז אם אתם מאמינים שישוע מת עבור חטאיכם (כל חטא שאי פעם עשיתם ותעשו), ושהוא מת ונקבר ופיזית קם מהמתים אחרי 3 ימים, ושאם אתם בוטחים בו כמושיע – הוא אכן מושיע אתכם, והוא לעולם לא יקח בחזרה את מתנת חיי העולם (מתנת הישועה) שקיבלתם ברגע שהאמנתם בו;

אם באמת האמנתם בזה, אז הכתובים אומרים שנושעתם – נחתמתם באותו רגע ברוח הקודש לחיי עולם, יש לכם חיים נצחיים, שאי אפשר לאבד.

הכתובים אומרים שכל הקורא בשמו, כלומר – מאמין בו ובבשורתו המושיעה – יוושע.

אם האמנת בכל מה שהצגתי לך כאן, אשמח להתפלל איתך.

זו לא התפילה עצמה שמושיעה אותך, אלא מה שאתם מאמינים בלב, והעובדה שבטחת בישוע המשיח, המושיע אותך.

בואו נתפלל, תגידו את המילים האלה:

"ישוע היקר, אני יודע שחטאתי, ואני יודע שאני ראוי לעונש באגם האש. אני יודע שאתה מתת עבור חטאיי על הצלב ושנקברת וקמת לתחייה ביום השלישי.

אני מאמין/ה שחיי עולם זה משהו שאני מקבל/ת בתור מתנת חינם, ואי אפשר לאבד אותה.

אני מאמין/ה שאתה המשיח, בן האלוהים, יהוה אלוהים הבן שלבש בשר כדי למות ולכפר על חטאיי בדמך, כיפרת בדמך על חטאיי, במוות על הצלב ובתקומתך מהמתים. אני מודה לך על כך,

אלוהים, קח אותי למלכות השמיים אחרי החיים האלה ותושיע אותי.

בשם ישוע המשיח, אמן."

ועכשיו רק כדי לוודא שהאדם שבישרתם לו באמת הבין את הבשורה והבין שהוא לא יכול לאבד את הישועה, תשאלו אותו/אותה:

"אז, האם יש משהו שתוכל/י לעשות כדי לאבד את הישועה שלך?"

תנו לאדם דוגמא ותגידו לו: "אם חס וחלילה, נניח בעוד 10 שנים מעכשיו והלאה, לא תעשה שום דבר בשביל אלוהים, ותעשה חטאים מאוד חמורים כלשהם כגון (תנו כאן דוגמא קיצונית: __________)…. האם תאבד/י את ישועתך?"

אם הוא/היא עדיין מאמינים שהם יכולים לאבד את הישועה שלהם, הם לא נושעים, ועליכם לקבל החלטה בשלב זה אם להמשיך לנסות לבשר לאדם הזה או להמשיך הלאה.